הפינה בה אנחנו מציגים נעליים שהן יצירת אמנות, פשוטו כמשמעו – אמנים ואמניות שהתייחסו לנעליים בעבודה שלהם.ן. והפעם – האמנית הסוריאליסטית, מרט אופנהיים:
כמו רבים מהאמנים בפינה שלנו, גם האמנית הגרמניה-שוויצרית היהודיה (חתיכת קידומת) מרט אופנהיים הגיעה מהזרם הסוריאליסטי. ולא סתם, היא הצליחה לחולל בו מהפיכה, בתור האישה הראשונה שנכנסה למעגל הגברי ששלט באמנות בכלל ובזרם בפרט. היא התחילה כמודליסטית של אמנים כמו מאן ריי, אבל בהמשך ביססה את עצמה כאמנית לגיטימית וחשובה בפני עצמה. לא אובייקט מיני (למרות שניסו שוב ושוב להפוך אותה לכזאת), לא מוזה, לא מאהבת, שווה בין שווים. גו מרט!
מרט אופנהיים. משמאל: כמודליסטית של מן ריי
אופנהיים נולדה בברלין וגדלה בדרום גרמניה ושוויץ, לסירוגין. הזרם הסוריאליסטי עוסק רבות בתת המודע, אבל בפועל מרט הייתה בין היחידים שאשכרה היה להם רקע משמעותי בפסיכואנליזה. היא הייתה בת למשפחה של אנליסטים ותלמידתו של קרל יונג (בכך הייתה שונה מחבריה לזרם, שלרוב העדיפו את משנתו של פרויד). במהלך כל חייה כתבה יומן חלומות, ששימש אותה רבות בעבודות שלה.
הנושאים שהעסיקו אותה היו בעיקר מלחמות, מוות, טבע וסקס. כמו כולנו. כמצופה מסוריאליסטית, האמנות שלה עסקה בהוצאת התכלית מאמצעים יומיומיים, וטעינתם בתכלית חדשה, המטלטלת ומזעזעת את הצופה. למעשה, היא נתנה פרשנות מילולית לקריאה של אנדרה ברטון, אחד מראשי הזרם הסוריאליסטי, "לרדוף אחרי החיה הרעה של התפקוד".
למשל Object (בעברית – "ארוחת בוקר מפרווה") מ-1936, אולי המפורסמת בעבודותיה. היא יצרה את העבודה בהשראת הצמיד שעיצבה לאלזה סקיפארלי, אצלה עבדה כמעצבת אביזרים (אופנהיים עיצבה פריטים לתעשיית האופנה והרבתה לקחת משם השראה לאמנות שלה). העבודה כללה כוס קפה, כפית וצלחת מכוסות פרווה. עכשיו דמיינו לרגע את המגע של הכוס הפרוותית הרטובה עם השפתיים. כן, לזה בדיוק היא התכוונה.
נעליים הן אובייקט אהוב על סוריאליסטים, כפי שראינו כבר אצלנו בפינה (דאלי, מגריט, בירגיט יורגנסן, שפעלה בשנים מאוחרות יותר, ועוד). לכן, לא מפתיע לגלות שנעליים היוו חלק מרכזי ביצירה של מרט, כאובייקט הטעון משמעויות סקסיסטיות, מיניות ופטישיסטיות. בדיוק מה שהסוריאליסטים אוהבים. אחת היצירות המוכרות שלה היא My Nurse, 1936/67 – זוג נעלי עקב לבנות, קשורות ומוגשות הפוכות על מגש מתכת, בצורה המקנה להן מראה של עוף מוכן לצלייה. אנחנו חושבים שהכוונה ברורה.
My Nurse, 1936/67, מרט אופנהיים
חלק מעבודות הנעליים שלה המשיכו בחקירה של פרווה (למשל Mole shoes או Toe shoe). יצירת נעליים מפורסמת נוספת (The Couple, 1956) חיברה בין שתי נעליים באיזור החרטום, בצורה המוציאה אותן מכלל שימוש ומציבה אותן בפוזיציה המזכירה קצת מבנה של מחוך. מרט עצמה התייחסה לזוג המחובר והמוזר הזה כך: “odd unisexual pair: two shoes, unobserved at night, doing ‘forbidden’ things”.
The Couple, 1956, מרט אופנהיים
העבודות של אופנהיים נתנו השראה לאמניות סוריאליסטיות רבות שהגיעו אחריה (כמו יורגנסן) והצליחו להישאר רלוונטיות גם כמעט 100 שנים אחרי שנוצרו. אפשר למצוא אותן במוזיאונים הגדולים מסביב לעולם, כולל פה קרוב, במוזיאון ישראל.
Toe shoe, מרט אופנהיים