איירה: עינב וייסמן
הפינה המאוירת שלנו חוקרת סמלים ויזואליים – בכל פינה נבחר אלמנט אחר מסביב לגלובוס ונבדוק פרטים שונים המזוהים איתו. והשבוע, מזמינים אתכם לרכב איתנו לעבר השקיעה, עם פוסט אופניים מושקע.
הרבה פעמים, בזמן שיטוט ברחובות העיר, עולה אצלנו השאלה : "אופניים, אויב או חבר?". מצד אחד כלי תחבורה חביב, ספורטיבי וידידותי לסביבה, מצד שני כלי שמאלץ אותנו לעבור מסלול מכשולים ועליות בלתי אפשריות, בטח בלחות של יולי-אוגוסט. אז בזמן שנמשיך להרהר בסוגיית הרת הגורל הזאת, בואו נכיר טוב יותר את ההיסטוריה של האופניים. חיבשו קסדה ובואו נצא לדרך.
1.לאופט-מאשין (Laufmaschine)
השנה היא 1817 והברון הגרמני קרל פון דרייס יושב בחדרו וחושב על אמצעי תחבורה חלופי. עקב המלחמות הנפוליאוניות ושנים עם יבול חקלאי נמוך הגיעה כמות הסוסים באירופה לשפל חסר תקדים, ופון דרייס סבר שהגיע הזמן למצוא אמצעי תחבורה ללא סוסים. התשובה של הברון לסוגייה הזאת הייתה לאופט-מאשין (מכונת ריצה בגרמנית), מכונה שהיא בעצם אבי האופניים. לאופט-מאשין היה נראה כמו אופניים עם שלדת עץ וללא פדלים, כשהרוכב היה אמור להתיישב על המושב ולרוץ תוך כדי ישיבה. נשמע מוכר? נכון, קצת כמו אופני איזון של ילדים, המזכירים את אופן פעולת האופניים הראשונים של פון דרייס.
2. אופני פני-פרת'ינג (Penny-farthing)
בהמשך המאה ה-19 השתכללו האופניים וכללו גם פדלים, אך הם היו בנויים מחומרים כבדים כגון ברזל ועץ, מה שהגביל מאוד את מהירות הנסיעה. הממציא הבריטי ג'יימס סטארלי פתר את בעיית המהירות על ידי הגדלת הגלגל הקדמי לקוטר בלתי-סביר של מטר וחצי. הגלגל העצום היה מחובר לפדלים, כך שלאופניים התאפשרה פסיעה ארוכה יותר עבור כל סיבוב של הפדלים. השם של האופניים נגזר ממטבעות הפני והפרת'ינג הבריטיים, שביניהם היה קיים הבדל משמעותי בגודל. היום זה נראה בלתי סביר, אבל באותם זמנים היה מקובל לכנות את האופניים בחיבה "Ordinary", אופניים רגילים.
3. אופני בטיחות (Safety Bicycle)
עד כדי כך מסוכן היה לרכב על אופני הפני-פרת'ינג שהאופניים הבאים אחריהם לא נקראו על שם הממציא שלהם, הארי ג'ון לאוסון, אלא על בסיס זה שהם פשוט היו בטוחים יותר. העיצוב של אופני הבטיחות היה חדשני בראש ובראשונה בזכות השרשרת שחיברה את הפדל עם הגלגל האחורי וכך אפשרה נסיעה מהירה יותר, ללא צורך בגלגל ענקי. האופניים דומים לצורה שאנחנו מכירים היום, שני גלגלים סימטריים בגובה, המאפשרים לרוכב לגעת ברצפה עם הרגליים. למעשה כל האופניים שאנו רוכבים עליהם כיום מבוססים על אופני הבטיחות.
אחד העיצוב המעניינים של אופני בטיחות מודרניות הוא של בנג'מין בוודן (Bowden)האנגלי, מ-1946. בוודן עיצב את האופניים בסגנון מכוניות התקופה, עיצוב שהפך במהרה לפריט אספנות פופולרי.
4. אופני BMX
ספורט ה-BMX התפתח בשנות ה-70 בקליפורניה והוא כולל רכיבת שטח ופעלולים עם אופניים. העיצוב של אופניים מקטין את הגלגלים ומגביה את הכסא, וזאת על מנת לאפשר תנועות חדות ומהירות עבור ביצוע פעלולים וטריקים למיניהם. אופני הסטינג-ריי של חברת שווין (Schwinn) האמריקאית נחשבות לאופני ה-BMX הראשונות, עליהן מתבסס כל הספורט. דגם הסטינג-ריי יוצר בין 1963 ל-1981 ונחשב עד היום אחד מדגמי האופניים הנמכרים בהיסטוריה.
5. אופני ריקשה (Cycle rickshaw)
העיצוב הסימטרי של האופניים המודרניים אפשר מגוון שדרוגים, למשל מתיחה של שילדת האופניים ובניית תוספות על גבי החלק האחורי. וכך, ב-1880, נולדה ריקשת האופניים הראשונה. ריקשות האופניים כבשו במהרה את המזרח הרחוק והפכו לאמצעי תחבורה מרכזי בערים. את ספסל הנוסעים מקובל לקשת במגוון עיצובים מקומיים. את הריקשות הססגוניות ביותר ניתן למצוא בדאקה, בירת בנגלדש, המכונה לעיתים "בירת הריקשות של העולם".
6. ולומוביל (Velomobile)
הולומוביל הוא פיתוח מודרני של אופניים. את האופניים מכסה חיפוי אווירודינמי, כשהרוכב יושב בפנים ומפדל בתנוחת הישענות לאחור. הולומוביל מבוסס על הרעיון של המהנדס הצרפתי צ'ארלס מושה (Mochet) מתחילת המאה ה-20. כיום מוניות ומכוניות ספורט בסגנון ולומוביל מיוצרות באופן מסחרי, אך בארה"ב התפתח גם תחביב בניית ולומוביל עצמאי.