איירה: עינב וייסמן
הפינה המאוירת שלנו חוקרת סמלים ויזואליים – בכל פינה נבחר חפץ אחר מסביב לגלובוס ונבדוק את האלמנטים שהכי מזוהים איתו. והפעם, אנחנו נדלקים עם מדריך למנורות מעניינות מכל העולם. בואו תראו איתנו את האור:
1.מנורת קולדוול
אדוארד קולדוול היה מעצב מוביל בתחום התאורה בסוף המאה ה-19, אז התרחש המעבר מתאורה ביתית באמצעות נרות, שמן וגז לתאורה חשמלית. מנורת קולדוול שעיצב היא למעשה מנורה חשמלית בהשראת פמוטי נרות קלאסיים.
2.מנורת טיפאני
יצירתו הססגונית של לואיס קומפורט טיפאני, מעצב אמריקאי מסוף המאה ה-19. מדובר במנורת שולחן עם אהיל זכוכית בשלל צבעים ודפוסים. המנורות המקוריות יוצרו על ידי החברה של טיפאני ובמהרה נעשו פופולריות במיוחד. ההשפעה שלהן על תחום עיצוב התאורה היתה כה רבה עד שטיאפני הפך לכינוי של כל מנורה שולחנית עם אהיל זכוכית.
3.נורת נפט ניידת
נורות נפט שהיו פופולריות מאוד במאה ה-19, כאשר חשמל לא היה זמין ברוב הבתים. הלהבה נוצרת מבערת הנפט ומכוסה בזכוכית בצורת אליפסה. זהו לא רק עיצוב דקורטיבי אלא גם בטיחותי, למניעת שריפות: כאשר הנורה מתהפכת אין זרימת חמצן ללהבה בזכות הצורה המוארכת.
4.נורת פרח
המנורה בעיצובו של נרנר פנטון, הפכה לסמל של תנועת הפרחים בשנות ה-60. פנטון שאף לעצב מנורה שתייצג את רוח התקופה, עם דגש על פשטות והרמוניות עם הסביבה. בהתאם, העיצוב יוצא מהדפוס הקלאסי לטובת מראה חלק ומודרני.
5.מנורת בנקאים (או מנורת פסנתר)
מנורה בעלת אהיל זכוכית המפזר את האור כלפי מטה, אל שולחן העבודה או אל קלידי הפסנתר. העיצוב המוכר ביותר הוא זה עם האהיל הירוק מ-1909, ואפשר לזהות אותו מאינספור סרטים, קליפים ואפילו מסניף הבנק.
6.המנורה של זהרה שץ
בשנת 1950 ערך המוזיאון לאומנות מודרנית בניו יורק תחרות עיצוב מנורות. אחת מזוכות התחרות הייתה זהרה שץ, בתו של מייסד אקדמיית בצלאל, בוריס שץ. העיצוב המתוחכם של זהרה כלל שני גופי זכוכית: הגוף התחתון הכיל את הנורה והעליון פיזר את האור לכיוונים שונים. שני הגופים זזו בחופשיות למגוון זוויות, כך שהם איפשרו פיזור של האור בצורות שונות ומעניינות.
7.מנורת צ'וצין יפנית (Chochin)
מנורה מסורתית עם מסגרת במבוק ספירלית ואהיל נייר, כדי להגן על הלהבה מפני רוח. התיעוד הראשון של מנורות צ'וצ'ין הוא מהמאה ה-11 אבל הן בשימוש עד היום, בעיקר בחגים ופסטיבלים. מנורות צ'וצ'ין המסורתיות היוו השראה למעצבים מודרנים רבים בגלל צורתן הפשוטה והנקייה.
8.מנורה בעלת אהיל ויקטוריאני
באמצע המאה ה-19 הפכה מנורת השולחן לאביזר דקורטיבי מרכזי בבתיהם של בני המעמד הגבוה. צו האופנה היה אהיל בד צבעוני מקושט בפרנזים עם חרוזים. האהיל האייקוני חוזר עכשיו לאופנה – צפו לראות מנורות בסגנון הזה בחנויות בקרוב.
9.מנורת לבה
אחד האייקונים של שנות השישים היתה מנורת הלבה, שהומצאה ע"י אדוארד קרייבן ווקר האנגלי. תחילה קרא לה ווקר "אסטרולייט״ אך לאחר שנקנו ממנו הזכויות שונה שמה של המנורה ל״לבה לייט״. מנורת הלבה מורכבת ממנורה חשמלית, מיכל זכוכית עם שמן, שעווה וקפיץ מתכתי. כאשר המנורה דולקת, הנורה מחממת את תחתית מיכל הזכוכית ואת הקפיץ המתכתי שמחמם את תכולת המיכל. כתוצאה מכך, השעווה ניתכת ומתרוממת מעלה (מכיוון שצפיפותה קטנה מזו של הנוזל שמעליה).
10.מנורת נייר סינית
באופן מסורתי, מנורות סיניות מאופיינות בצורה מעוגלת ובצבע אדום, המסמל בתרבות הסינית חום, שמחה ומזל-טוב. בנוסף, זהו צבעה הלאומי של סין. עיבוד נייר פותח בסין במאה השנייה לספירה ומנורות בסגנון המעוגל מתועדות מהמאה השישית לספירה, כך שמדובר בעיצוב עתיק ביותר.