מאת יעל רוזנוולד יניב
בשנת 1972, בזמן שתושבי ארה"ב מוצפים בחלונות ראווה דביקים ומוקפים באהבה מלאת לבבות ודובונים רכים לקראת הוולנטיינ'ס, הוקרן לראשונה סרטו של בוב פוסי, שדיבר על אהבות מכל מיני סוגים אחרים, אפלים יותר. הסרט "קברט" חוגג בימים אלה 47 שנות חיים ושירים אלמותיים.
כי מה שקורה במועדון לילה, לגמרי לא נשאר רק במועדון לילה.
“זה היה סוף העולם… ואני רקדתי עם סאלי בולס ושנינו נרדמנו מיד אחר כך". ("סיפורי ברלין", כריסטופר אישרווד)

