שתי שאלות עולות כשמאזינים לאר'אנ'בי הנמרץ של ארני. הראשונה היא האם בעולם יש מוזיקה מתאימה יותר לזיעה, לקצב המהיר, לשמש, ללחות ולחיים שעוברים להתנהל ברחובות בקיץ הישראלי? השאלה הנוספת היא איך, לעזאזל, השיר הזה מצליח להמשיך ולהישמע כל כך עדכני וצעיר, 46 שנים אחרי שהושמע לראשונה?
Mother in Law, הלהיט האמיתי והמוכר של ארני קי דו יצא בשנה שלפני השיר הזה והשאיר את הקצב האדיר שלו איכשהו בצל (גם הלהיט שווה האזנה, אין מה לומר), אך מהרגע שגילינו אותו הוא לא מניח לנו לשנייה. ואכן, אין לנו תשובה אמיתית לשתי השאלות, רק אצבע קלה על הריפיט וחיבה לוהטת לקול של ארני כשהוא מבקש מים, לא לימונדה.