הקיץ קרה דבר: הסטודנטים והסטודנטיות של בצלאל השתלטו לנו על חלונות הראווה של החנויות התל-אביביות ויצרו מהם עולם עשיר וצבעוני שכולו מדבר קיץ, שופרא וסוף-עונה.
אבל רגע, זה הסוף. קדם לו תהליך ארוך בו חברנו לעמית טריינין, מאייר ומרצה במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל, שהציע לנו לקחת חלק בקורס "איור מעבר לדף" בהנחייתו. הקורס מזמין את הלומדים בו לקחת חלק ולהתנסות באיור במרחב, איור תלת מימדי וכל סוג של איור שיוצא מהפורמטים הקלאסיים המוכרים לכולנו. כל זאת תוך עבודה עם לקוח ובריף אמיתי, כדי שיהיה מחובר לשטח ולמציאות העיצובית. ומי הלקוח? נכון, זה אנחנו.
למה דווקא שופרא?
כבר עשרים שנה שחלונות הראווה שלנו מעוצבים באג'נדה קצת אחרת ומתוך נקודת מבט שיש להם כוח מעבר להצגת מוצר סטנדרטית. החלונות הם המקום לבטא את האופי, הכישרון והקריאטיביות שלנו, ובכך לתמוך ולחזק בבחירות יוצאות הדופן של הנעליים ושל תמהיל המותגים הייחודי שאנחנו בוחרים להביא. בהתאם לקולקציה, החלונות שלנו מספרים סיפור שונה בכל פעם מחדש – הם מצחיקים, צבעוניים, מושכים את תשומת הלב, חוקרים את הגבולות ומעזים להיות שונים בנוף.
מכיוון שאנחנו סאקרים של עיצוב ואמנות היה לנו רק טבעי לתת לאורך השנים במה לאמנים ומעצבים בחלונות הראווה. עשינו זאת באמצעות שילוב בין העיצוב של החלון שלהם עם הנעליים שלנו, כשהגישה שלנו היא שהחלונות האלו הם לפעמים מיני-גלריה שפונה וחשופה לכולם, מנגישה לעוברים ולשבים דברים שבד"כ קורים רק בין קירות המוזיאונים.
מתוך חלון שינקין, בעיצוב ניקול רסקין ורותם וינשטיין
החיבור עם בצלאל
נכון יש את השלב הסטודנטיאלי בו ניתן להעיז ולהביא מעצמך וללכת הכי רחוק? בשופרא אנחנו מנסים לשמר את הדבר הזה וכמה שפחות להגביל את עצמנו. לפנטז, להעיז ולנסות. ולכן, כשעמית פנה אלינו לעשות פרויקט משותף עם הסטודנטים של בצלאל, ישר נדלקה אצלנו נורת כריסטמס בוהקת. החיבור עם קורס "איור מעבר לדף" הוא עוד מקום בו אפשר לעוף רחוק ולבטא רעיונות מקוריים ואחרים.
עמית: "שופרא מבחינתי הוא אחד המותגים הבולטים בארץ בכל הקשור לחלונות ראווה, תפיסת האיור והעיצוב הגרפי כמוטיב מוביל בעבודה. אני מכיר את שלושת מעצבות הסטודיו עוד מימיהן כסטודנטיות, כך שהיה לי מאד נוח וטבעי ליזום את השת"פ הזה מולן (בהמשך להרצאה שהעבירו לסטודנטים בשנה שעברה)".
ובאמת, מכיוון שכולנו פעם היינו סטודנטים אנחנו מבינים את הצורך לעזור בחיבור שבין התהליך הלימודי לבין ה"חיים האמייתיים" של העיצוב, לקחת את ההשראה, הידע, ולא פחות חשוב מזה – התשוקה, וליישם אותם בעבודה בפועל.
מתוך חלון דיזינגוף, בעיצוב שירה כהן, הדר ברוך ומאור אהרון
קצת על התהליך
במהלך הסמסטר הצטרפנו לחלק מהמפגשים של הקורס. בהתחלה הצגנו לסטודנטים את תהליך העבודה הפנימי על חלונות הראווה אצלנו, ואיך בכל פעם שאנחנו חושבים על חלון ראווה חדש אנחנו רואים הזדמנות לתת ליצירתיות דרור ולעוף איתה לעולמות השראתיים שונים ומשונים (ולפעמים הזויים. יעידו הזבובים על הקירות בישיבות הקריאייטיב שלנו). המטרה היא להשתמש בדימויים אחרים לגמרי כדי לספר את הסיפור הפרטי שלנו. כאלו שלא משנה לאן ייקחו את הדמיון, בסופו של דבר הכי ברור שהסיפור הוא של שופרא, גם אם יש בו קיר-טיפוס, חול-ים או מקרר ורוד.
בבריף שהצגנו ביקשנו שהמסר בחלונות יהיה של קיץ ושל סייל – משהו של סוף, כבר נגמר. במהלך הסימסטר דיברנו על אתגרים כמו איך הנעליים צריכות להשתלב בכל חלון, אתגרי הפקה, מסגרת תקציב, מעבר מסקיצה דו-מימדית לתלת-מימדית וכו׳.
ולבסוף, נפגשנו להקמת החלונות בשעות המוקדמות או המאוחרות של היום (כמו גמדים קטנים שמשאירים הפתעה משמחת לבוקר). הכרנו סטודנטים וסטודנטיות עם המון כישרון, שיצרו חלונות נפלאים ויצירתיים. אנחנו מודים להם על הדמיון, ההשקעה והתוצאה המשמחת, כל הכבוד!
בנצי משופ מלצ'ט לא מרוצה מהפלישה הלילית, החלון בעיצוב בעיצוב לאה מסלו, גל בלשאי ויובל רז
תראו כמה יפה יצא:
חלון דיזינגוף 108, בעיצוב שירה כהן, הדר ברוך ומאור אהרון – זה מסחרר!
חלון דיזינגוף, בעיצוב שירה כהן, הדר ברוך ומאור אהרון
אל תפספסו את הדוכנים!
חלון מלצ'ט 30, בעיצוב לאה מסלו, גל בלשאי ויובל רז – נועלים את הקיץ:
חלון מלצ'ט 30, בעיצוב לאה מסלו, גל בלשאי ויובל רז
מוכנים לקפוץ למים
חלון שינקין 11, בעיצוב ניקול רסקין ורותם וינשטיין – טיפה אחרונה של קיץ:
חלון שינקין, בעיצוב ניקול רסקין ורותם וינשטיין
זהירות, נמלים