מוזיקה וקליפים שבחר לנו ארז, מנהל שופ מלחה
פוסט לזכרו של ג'ורג' פלויד
כשהתיישבתי לבחור פלייליסט ליוני היה לי ברור שהוא יעסוק בסוגיה של בעיית הגזענות, ששוב הרימה את ראשה בארה"ב. הקטעים שבחרתי לא רק שהשפיעו על דורות שלמים, הם סומפלו, בוצעו ע"י אינסוף אמנים והם מהווים אבן דרך במלחמה בגזענות.
חלק מהשירים נכתבו לפני 50 שנה ויותר, אבל לצערי עושה רושם שלא הרבה השתנה. אסור כמובן לומר נואש, הזעקה חייבת להימשך.
את הסנדק של הסול אין צורך להציג. ג'יימס בראון כתב את השיר הזה בשנת 1968 ומילותיו מהדהדות עד היום. השיר הוקלט בלוס אנג'לס עם מקהלה של 30 ילדים שעונה לג'יימס בצעקות: אני שחור ואני גא!! אין יותר מזה.
מהסנדק נעבור לסנדקית.
היריעה באמת קצרה מלהכיל את כל הביוגרפיה של גברת נינה סימון, אומר רק שהיא אחת הלוחמות הגדולות ביותר בגזענות ואפילו עזבה את ארה"ב לטובת מגורים באירופה, לטענתה בגלל רדיפת השחורים באמריקה. לשיר הזה ישנם אינספור גרסאות כיסוי, בחרתי דווקא בסרטון חמוד משנת 1972 שבו סימון התארחה בתכנית "רחוב סומסום".
השיר "פירות משונים" הוא בין המוכרים של בילי הולידיי, אך מעט אנשים מכירים את סיפורו. מעשי לינץ' באפרו-אמריקנים היו נפוצים מסוף המאה ה-19 ועד שנות ה-30 של המאה ה-20, מעשים שבוצעו בעיקר ע"י ארגון הקו קלוקס קלן.
אחד ממעשי הלינץ' האכזריים ביותר בוצע בשני שחורים באינדיאנה באוגוסט 1930 .לאחר הלינץ' נתלו השניים על עץ, כאשר המון זועם צוהל ורוקד מתחת לגופותיהם. צלם שהיה במקום הפיץ את התמונה המזוויעה, שהשפיעה קשות על אייבל מאירופל, מורה ומשורר יהודי, שישב וכתב את השיר.
בשנת 1939 השיר הוצע לבילי והשאר היסטוריה.
לסיל ג'ונסון לא נראה לי שהייתי מגיע, אילולא הבחור הגרמני הצעיר שתראו מיד. דיוויד אוגוסט הוא מפיק ותקליטן גרמני, סופר מוכשר, שלקח שיר שנכתב הרבה לפני שהוא נולד (1969), שיר מחאה, עם הרבה נשמה, ביט איטי וקול אדיר. הוא סימפל אותו והכניס לו גרוב אלקטרוני מדהים.
בחרתי דווקא בקטע הזה ולא במקור, כי לטעמי הוא נתן לו אחלה פרשנות, הוא לא "קילקל" אותו אלא להיפך.
הקטע לקוח מתוך סט שהוקלט וצולם ל"בוילר רום" בברלין.
נתפלל שלא יהיו עוד קרבנות של שנאה לגזענות, לא בארה"ב ולא בשום מקום אחר.
הפלייליסט המלא, עכשיו בספוטיפיי של שופרא: