חופשת קיץ של כל החברים. רק להתרחק לכמה ימים מהבית ולהסתכל על הכל מבחוץ. חובה. הפעם החברים בחרו בחאן בארות מצפה רמון. אף פעם לא הייתי במצפה רמון, אז כן, התלהבתי מהרעיון אבל חאן בארות? אוהלים באמצע המדבר? פחות מלהיב בשבילי, אני מודה. נשארתי מסוייג לאורך כל ההגעה שלנו למקום, פתיחת האוהלים והכל אבל אז – הפחמים כבר בוערים במידה הבשר כבר על המנגל והבטן מקרקרת, התחלתי להנות. בסך הכל בשר טוב, שתייה במידה, כבר התחלה טובה. בערב ישבנו עם גיטרה ושרנו שירים, שכבנו על המחצלת וצפינו בכוכבים. הרגע המדהים באמת היה דווקא כשכולם הלכו לישון וכל האורות היו כבויים… הצצנו החוצה ואז נגלה אל מולנו כל שביל החלב. כמו שמיכה של כוכבים… חזרנו לשכב על המחצלת ופשוט בהינו בתדהמה בכוכבים לצד שירי אהבה של אדל ואיימי ויינהאוס…
תגובות מפייסבוק