בהתחלה הכחשנו, אח"כ כעסנו ורגע לפני שעברנו את כל שלבי האבל הבנו שהקיץ אנחנו פה בארץ. ותכל'ס? זה היה יכול להיות ממש נחמד אם לא כולם היו פה איתנו, כי וואלה – נהיה קצת צפוף. בשבועות האחרונים מתפוצצות קבוצות הוואטסאפ השונות מהמלצות על מקומות "סודיים" ולעתים נדמה שכבר לא נותרה אף פינת מפלט פנויה.
אבל אל יאוש, כי עדיין נותרו בשטח הקטן שלנו כמה פנינים. אז במקום לדבר ארזנו את הנעליים ויצאנו למסע מאויר בין כמה פנינות גלויות וחבויות של שקט ושעשועים:
עין חרמון
טבילת רגליים מרעננת בברכה עם נוף צפוני שנראה כמו חו"ל (כי הוא באמת חו"ל):
המשכן לאומנות בעין חרוד
אוספים מעולים ותערוכות מתחלפות של מגוון אומנים ישראליים – תמיד מעניין לנו במוזיאון הצפוני:
טיול מדרגות בחיפה
ולא רק בגלל חיטוב שרירי הישבן… אנחנו מכורים לעיר הזאת! (תבואו אחרי לבקר אותנו במרכז חורב):
שוק הפשפשים בחיפה
ברלין – אאוט, חיפה – ברור שאין. ויש מציאות מצוינות:
מעגן הדייגים בג'סר א־זרקא
כי אם אין סיני, זה הכי קרוב שנגיע לשם:
מוזיאון הטרקטורים:
כן, צריך אולי איזה ילד בין הידיים כתירוץ, אבל טרקטורים תמיד עשו לנו את זה (במיוחד על סוליות הנעליים). יש מגוון מוזיאונים כאלו בכל הארץ, רק תבחרו:
גן יעקב
תל אביביים ותל אביביות לא תמיד אוהבים להתרחק מהבועה. אז הנה, חלקת אלוהים קטנה ממש בלב שלה:
גשר יהודית
השמועות אומרות שבזמן האחרון הפרברים התל-אביביים פורחים. אולי זאת הקורונה ואולי זה גשר יהודית, שגורם לגבעתיים להרגיש קצת כמו ברוקלין:
מנזר השתקנים
כשאנחנו חושבים על אוגוסט נהיה לנו רעש בראש. מזג האוויר הירושלמי עושה חצי מהעבודה, המנזר משקיט את השאר:
ים המלח
העץ המפורסם כבר לא שם, אבל הקסם בהחלט כן (וזה טוב לעור הפנים):
חופשה נעימה, תביאו מתנה!
תגובות מפייסבוק