הפינה המאוירת

הרהורי סרק | למישהו יש מטען?

פורסם ע"יShoofra 5 ביוני 2018 אין תגובות
איור של יהלי זיו על התמכרות דיגיטלית

מתי בפעם האחרונה נכנסתם לאינסטגרם? כמה פעמים בדקתם מי ראה את הסטורי של הכלב הגאון שלכם תופס כדור ומביא לכם אותו בחיוך? שוב גללתם את הפיד בפייסבוק רק כדי לוודא שאין שום דבר חדש? וואלה, אין לי מושג מה עניתם אבל אני יודעת שאצלי התשובות הן: לפני 34 שניות, 2,497,650, ואוף, כן.
מכורה? אולי, סובלת מדלקת בשורש כף היד? בטוח. מרגישה שיש לי חיים מלאים ועשירים? רוב הזמן לא, אבל כשאני רואה פוסט עם המלצה על הסרום החדש שאני חייבת חייבת חייבת לנסות אני די בטוחה שבמקום חיים עשירים אוכל להסתפק בעור פנים עשיר.


שמעתי על אנשים שהפסיקו. אני גם חושבת על זה לפעמים. אבל אז איך אוכל להיות פעילה חברתית ולעשות לייק לפוסט שמבקש שלום עולמי ופתרון לבעיית הפליטים והורדת המחיר של הרבע לשבע? אני אוהבת רבע לשבע ואם לא הייתי בפייסבוק לא הייתי שומעת על זה שהוא אולי יורד מהמדפים ולא הייתי חותמת על עצומה דיגיטלית שמבקשת שיישאר. אנשים צריכים את הרבע לשבע שלהם (עדכון: ניצחנו. או שמעולם הוא לא היה אמור בכלל לרדת?).

בקיצור, אי אפשר להפסיק. וגם לא להפחית כי הכל קורה כל כך מהר ומה שקורה היום כבר ימחק מחר, איך אוכל להמשיך בחיים בלי לראות חברה נפרדת מהיום בצפייה על השקיעה או באיש זר שאולי למד איתי ביסודי טס לעוד חופשת לואו קוסט ביער השחור? אני אוהבת ללגלג בלב על אנשים זרים שטסים למקומות מומצאים בחו"ל בזמן שאני נשארת בקיוביקל ונאבקת בשרב.

אני לא זוכרת איך החיים שלי נראו לפני. טוב, זה לא במקרה, אני פשוט לא זוכרת כלום מאז שיש סמארטפונים. אני מדברת עם גוגל יותר מאשר אני מדברת עם אמא שלי, קוראת כל יום כמויות בלתי נתפסות של מידע, והן מטאטאות החוצה זיכרונות משמעותיים וגם כמה דברים שפעם ידעתי ממש טוב על העולם. אפילו את מה שקראתי לפני שבוע אני לא זוכרת, גם לא סרטים שראיתי או ספרים שאהבתי. הכל נמחק בשביל עוד פנדה או פינגווין או חברה מתגלגלת בשלג.

האמת היא שלעולם האמיתי יש עוד כמה תכסיסים להציע. אם תפחיתו קצת בזמן המסך ככל הנראה תמצאו את עצמכם יותר עם חברים על קפה ועוגה מאשר עושים לייק על עוד קינוח באינסטה, אולי תצטרפו להפגנות אמיתיות ותגלו כמה זה כיף להיות ליד אנשים שמאמינים בדיוק כמוכם בשינוי, ואולי אולי, אם יהיה לכם ממש מזל, תוכלו אפילו לראות פנדות. אמיתיות. ביפן. לא הלוקיישן, הארץ. אני עדיין לא מוכנה לזה, יותר דחוף לי כרגע לראות את הרגליים של בת הדודה השנייה שלי משקיפות אל הים. מנצח פנדות, לא?

תגובות מפייסבוק

פוסטים שעשויים לעניין אותך

השאירו תגובה

מצאו את
הסניף הקרוב
Store Locator is loading from Storemapper store locator software...