סיפור

סיפור בהמשכים | נעים – פרק רביעי

פורסם ע"יShoofra 12 בפברואר 2018 אין תגובות
סיפור בהמשכים - נעים

כתבה: שירה עדן

לפרקים הקודמים

"טוב עזוב, נעים. עזוב. בוא נמחק ונסיים. כל הפגישה הזאת לא באה לי בטוב".
"צודקת, התפזרנו. דברי אלי בשני זיכרונות מרכזיים מהקובץ שאנחנו מסירים", המחק חזר להיות ענייני, "תבחרי כאלה שבטוח לא נכנסו גם לאזורים אחרים של זיכרון. אם זה אונס נגיד…" אמר בלי למצמץ, "אז תזכרי את האירוע עצמו ולא נגיד כשסיפרת עליו לחברה או משהו אזוטרי כזה".
"אזוטרי", מלמלתי וניסיתי להתפקס "טוב, הזיכרון הראשון שלי ממנו הוא מהיום שנפגשנו. איחרתי בטירוף למבחן באוניברסיטה וצרחתי מהצד השני של הרחוב לאוטובוס שיחכה לי. חציתי בריצה את הכביש ו..".


"רגע, אני עוצר אותך ברשותך".
"למה?" התפלאתי ונעלבתי במילה אחת. "זה היה ככה, כלומר אני די בטוחה שזה היה ככה, כלומר בראש שלי זה…"
"לא, לא בגלל זה אני עוצר אותך, פשוט לא חיברתי אותך למערכת. את יכולה לגשת לכיסא כאן?"
נעים הצביע על כיסא שעמד בפינת החדר, התיישבתי. "תניחי את יד ימין כאן בבקשה". תחושה עמוקה של עולב על זה שהגעתי למצב שאני מקווה שה"מחק" ירפא לי את הלב התפשטה לי בכל הגוף.
"זה יכאב?" שאלתי ולא באמת ידעתי מה אני רוצה לשמוע.
"ההליך עצמו לא כואב. אבל כמו שהסברתי קודם אנחנו לא יודעים עד הסוף מה ההשלכות שלו. כלומר אם למחיקה יש תופעות לוואי. כאבי ראש קלים ודופק מואץ הן תופעות לוואי שאנשים אחדים דיווחו עליהן. יש מעטים שמדברים על כאבי פנטום. מכירה? כאבים כמו כשכורתים לך יד או רגל אבל עדיין מרגישים כאב. אבל אלה מקרים מאוד נדירים".
השפתיים שלו יצרו מילים בהילוך איטי "כמו שכורתים לך יד או רגל". נזכרתי בי מהחלום הלילה בלי ידיים ובלי רגל.
"אלכס? אלכס את איתי?"
"כן, אני איתך. נחזור לזיכרון?"
"כן כן, אני רק מעדיף זיכרון חד יותר. משהו עם צבע וריח כדי שנדייק ונסיים במהירות. תתחילי". שנינו איבדנו את הסבלנות.
"אני יודעת", פתאום עלה בי זיכרון חי כזה וידעתי שהפעם המחק יהיה מרוצה ממני. "לספר?" נעים הנהן "ישבנו על החוף בגורדון, זה היה סוף הקיץ והחושך כבר ירד. דיברנו על נסיעה קרבה ואמרתי לו שאני לא רוצה לחזור מאילת באוטובוס, שאני מעדיפה לטוס חזרה. הוא הסתכל עלי במבט המתנשא שלו ואמר לי שאני מפונקת, ומה הבעיה שהוא ישים אותי על איזה אוטובוס בדרך. ריח הכביסה של הבגדים שלנו התערבב עם הריח של הים והכל ביחד הסריח. 'מה מפונק בלטוס מאילת ולמה אתה מנסה לחנך אותי כל הזמן?' הוא הגיב בקיצוניות הרגילה שלו ואמר שאולי אנחנו לא מתאימים ועדיף שניפרד. 'די' לחשתי. 'די! אני לא יכולה לשמוע את זה יותר. אי אפשר שכל ויכוח מטומטם יגרר לאם אנחנו יכולים לחיות יחד. זה לא איזה קלף שאפשר לשלוף בכל ויכוח ולקוות שיהיה בסדר. אם אנחנו מחליטים עכשיו שאנחנו יחד אז אין יותר אם. יש רק איך'. מאחורינו קבוצה של גברים שיחקו כדורעף והוא הסתכל עליהם במבט של: הייתי נותן הכל כדי להיות איתכם עכשיו, ולא איתה."
נעים הביט בי חצי מאוכזב.
"תגידי אלכס, שאלה מוזרה קצת אבל אני יכול לשאול למה את רוצה למחוק את האהבה הזאת?"

מצאו את
הסניף הקרוב
Store Locator is loading from Storemapper store locator software...