כתבה: שירה עדן
נעים הפתיע אותי, לא חשבתי שקיימת בו בכלל היכולת לשאול שאלות. ועוד כזו, שלא העזתי לשאול את עצמי.
"אין לי תשובה טובה". אמרתי ושתקתי, אבל זו לא הייתה כל האמת "אולי הוא פשוט תופס מקום של אהבה חדשה". וגם זו הייתה אמת למחצה. "הלוואי שלא הייתי פוגשת אותו בכלל, כן הלוואי שלא הייתי פוגשת אותו בכלל. הלב שלי מת, בגללו הלב שלי מת. בגללי".
"אוקיי, אז אני מתחיל את המחיקה". נעים שלא הוריד ממני מבטו בדקה האחרונה השפיל עיניים אל מכונת המחיקה.
"רגע", הזדעקתי "למה שאלת?"
כתבה: שירה עדן לפרקים הקודמים "טוב עזוב, נעים. עזוב. בוא נמחק ונסיים. כל הפגישה הזאת לא באה לי בטוב". "צודקת, התפזרנו. דברי אלי בשני זיכרונות מרכזיים מהקובץ שאנחנו מסירים", המחק…
כתיבה: שירה עדן לפרק השני לפרק הראשון "מה זה ע' ומה א'?" נעים לא הרים אלי מבט ועלעל בדפים שעל שולחנו כמו עבר להכין עצמו למחיקה הבאה. "דמעות. א' אושר…
כתבה: שירה עדן לפרק הראשון "אתה רופא?" ידעתי שזה ישמע מתריס כבר כשהמחשבה חלפה לי בראש, אבל המילים פרצו את סכר השפתיים שלי. "אני נראה לך כמו רופא?" זו בכלל…
כתבה: שירה עדן פקחתי עיניים בבהלה, האייפון הבהב 2:17, וצעקות מחרישות אוזניים שעלו מהרחוב גרמו לי לחשוב שמישהו עומד לרסס בכדורי 9 מ"מ את דיזינגוף. קצת שמחתי שאני ספונה בפוך…
