מאת יעל רוזנוולד יניב
ברור, גם בתיכון שלכם היה החניון מלא בפורשה, מרצדס ו-BMW, התלבושת האחידה הורכבה מבגדי המעצבים החמים ביותר, חבריכם לספסל הלימודים היו בעצם בני 25+, ובגמר הלימודים כולכם נפגשתם ב"פיץ' פיט" השכונתי. ובכל זאת, "בוורלי הילס, 90210" נחרטה כל כך עמוק ב-DNA של בני נוער בשנות ה-90, עד כי ממש בימים אלו מתאחד שוב הקאסט המקורי, כדי להשיב פיסה של גלאם ונוסטלגיה לכאוס חיינו.
בוורלי הילס 90210 – גרסת 2019
קצת היסטוריה – בשנת 2000, פורסם ספר חוקי המגניבות "Cool Rules: Anatomy of an Attitude" (כן, יש כאן משחק מילים), שניסה להגדיר את המהות החמקמקה של המושג "Cool", ואת חשיבות המגניבות כאסטרטגיה פוליטית אל מול עולם של כאוס מדיני. על הקאבר – ג'יימס דין, כג'ימי סטארק בסרט "מרד הנעורים" (Rebel without a Cause, 1955). העניין עם המגניבות הזו, הוא שהיא חמקמקה, קשה להגדרה ואם לצטט את ה-Cool Rules – משתנה "ממקום למקום, מזמן לזמן, מדור לדור". מאידך, יש דברים שנשארים מגניבים לנצח.
בחזרה לשנות ה-90. העולם המודרני מוצא את עצמו בכאוס חסר ודאות: התמוטטות הגוש הסובייטי הביאה לסיום מלחמה קרה של כמה עשורים ולבלבול רבתי של כל מי שחי באותן מדינות. ארה"ב מיתגה את עצמה א. כמנצחת, ב. כחזקה שנלחמת במשטרי חושך. מלחמת המפרץ שמתקיימת באותן השנים מחזקת את התדמית. כמעצמת-העל היחידה, היא מסמלת רוחות של שינוי, כיף, חופש ונעורים. עיני העולם נשואות אליה.
אמריקה שולפת נוהל התמודדות עם כאוס עולמי, עם בתים יציבים, משפחות מחייכות ובגדים יפים. רוחות השינוי מבקשות מנה עם "טעם של פעם", אבל כזו שתוביל לעתיד טוב יותר, וכמו במשבר המטלטל הקודם בשנות ה-50, גם כאן נעורים מבקשים לקחת מקום משמעותי בעיצוב השיח הציבורי.
כמה שנים קודם לכן, קמה רשת FOX. עם ברקים בעיניים וסכין בין השיניים – היא הולכת לתת פייט ראוי לשלוש הרשתות הקיימות – ABC, NBC, CBS. איך? עם כל מה שלא עשו קודם לכן! באותה התקופה, בני נוער מוצגים בעיקר כדמויות משנה בסיטקומים למבוגרים, אבל פוקס עשו אחרת. כשהעולם המערבי ביקש קצת נוסטלגיה, קצת עתיד אופטימי וקצת דמויות שהנוער יכול להזדהות איתן – בפוקס הקשיבו ונתנו תמורה בעד האגרה:
באוקטובר 1990, החלו את חוק לימודיהם בתיכון ווסט בוורלי, צמד התאומים, ברנדון וברנדה וולש. "בוורלי הילס 90210" משודרת לראשונה.
בוורלי הילס – גרסת שנות ה-90
אל מול המותגים הנוצצים, רכבי היוקרה והשיער המעוצב, הציגה משפחת וולש חיוכים צחורים, אמפתיה משתפכת ומשפחתיות ככוח-על. הכי שנות-החמישים-זה-כאן. קווי העלילה התמקדו בהעלאת מודעות לנושאים כמו סמים, סקס – מתי ועם מי, אלימות של בני זוג, הריון לא רצוי והפלות, מערכות יחסים, דיכאון, אובדנות ועוד, באופן שהיה פורץ דרך לסדרות נעורים, עורר הזדהות הרבה מעבר לגבולות רודיאו דרייב, והתווה דרך לסדרות נוער רבות שבאו לאחר מכן, דוגמת "דוסון קריק", "גוסיפ גירל" ו-the OC.
מספרים שדארן סטאר, יוצר הסדרה, שאב השראה מהסדרה "שלושים ומשהו" שפנתה לקהל בוגר יותר, ורצה שהדמויות שלו יהיו מורכבות כמו ב"מועדון ארוחת הבוקר". מספרים גם שאהרון ספלינג, מפיק הסדרה, שכבר החזיק ארסנל של הפקות נוצצות, דוגמת "המלאכיות של צ'רלי" ו"שושלת", רצה לתת קונטרה לילדים של "דגראסי", שבדיוק החלו, באופן נוגע ללב, את ייסורי גיל ההתבגרות.
אבל לך תשמור על אותנטיות ודיבור שמחובר לחייהם של בני נוער, כשמה שאתה הכי טוב בו זה להלביש את כולם מהמם וליצור משולשי אהבה ורומנים בלתי אפשריים, תוך כדי השבת אבות אבודים ומלאי חרטה, מהמתים. הסדרה התרחקה אט-אט מקווי עלילה "סטנדרטיים", והגבירה ווליום לכל מה שדרמה מלאת-רגש.
מי ביקש דרמה? טים קלי או טים ברנדה?
להתלבש מהמם. בימים שקדמו לרשתות החברתיות ולמשפיעניהן, בעשר עונות קיומה, סיפקה הסדרה, לצד הדרמה ההולכת וגוברת, ארסנל של השראות אופנתיות – החל מפוני מעוגל בפן, בשילוב תספורת "קלי" או "ברנדה", דרך ווסטים וג'קטים מהמלתחה של ההורה התורן (לא חשוב מגדר), ועד לחולצות הצווארון הצעקניות של הדמות הכי צעירה על הסט, דיוויד סילבר, והכובעים מלאי הנוכחות של דונה מרטין.
הסדרה שהחלה את שידוריה בשנת 1990, וסיימה אותם (לא כולל סדרות המשך) בשנת 2000, היא תצוגת תכלית של כל סגנונות הלבוש שאכלסו את ארונות הנוער באותה תקופה (חוץ מהמלתחה של דילן מק'קיי, שנותרה נאמנה לאביו הרוחני, ג'יימס דין). מכיוון שאופנה נעה לעתים קרובות במעגלים, אך הגיוני הוא שמתבגרי דור ה-X (כינוי לאלה שנולדו בין השנים 1965 ל-1980, ובשנות ה-90 היו טינאייג'רים), שהיוו את ההשראה לסטיילינג של התיכון עם המיקוד הכי נוצץ, אחראים גם על כמה מהבחירות הסגנוניות של היפים והנכונים בני זמננו, AKA: מילניאלס.
שלב ההוכחות:
1. האאוטפיט בו בחרה להתהדר היילי ביבר בקואצ'לה האחרון, עת הפגינה נוכחותה כפרזנטורית של ליווי'ס, היה דומה להפליא ללבושה של דונה מרטין, שבחרה ללכת על חזיה שחורה וג'קט ג'ינס כתלבושת בית ספר לגיטימית:
מימין: דונה מרטין בעוד יום לימודים | משמאל: היילי ביבר במסיבה של ליווי'ס בקואצ'לה האחרון
2. סקיני ג'ינס? דברו אלינו ב-mom jeans. כל אינסטגרמרית חובבת קירות לבנים אדומות ואמנות רחוב תגיד לכם שזה הדבר הכי נכון שיש. לפני כמה ימים, אפילו סטייליסט הבית של "קוויר איי", טאן פראנס, בחר עבור טינה פיי ורייצ'ל דראץ' ב-mom jeans בתוכניתו "Dressing Funny". עבור צמד הקומיקאיות זו הייתה חת'כת חוויה מתקנת, אחרי קטע קומי שהרימו השתיים בשנת 2003 לסאטרדיי נייט לייב, בנוגע לאותו הג'ינס ממש.
מימין: כל הקאסט ב-mom jeans | משמאל: הבלוגרית ההולנדית, ליאן גליארד, לגמרי יכולה להצטרף
3. מעצבי-האופנה מאמצים. על קולקציית אביב-קיץ 2009 שלו אמר המעצב הנרי הולנד, כי ההשראה מגיעה לגמרי מ"בוורלי הילס 90210". שנתיים לאחר מכן, איזק מזרחי הצעיד על המסלול שמלה שחורה קטנה, מעוטרת בפפיון לבן עצום.
מימין: מבט "תמותי" על אינצידנט שמלת נשף | משמאל: איזק מזרחי מוסיף משלו בריזורט 2011
ומה בשופרא? הנה קצת ניינטיז והרבה ברנדה:
מימין: נעליים של יוקו אימנישי | משמאל: ברנדה וולש
לסיכום, כשלהקות הניינטיז מתאחדות, טרנדים של ניינטיז נלבשים על ידי המבינות שבמבינות, רימייק של "שכחו אותי בבית" נמצא בתהליך וברנדה וקלי משחקות אותה עלק-בסטיז שוב, עולה השאלה – איזה נכס תרבותי נוסף יצטרף לפני שנייצב את הצורך הזה בהתרפקות נוסטלגית, והאם זה יכול להיות מבוסס על "אמפייר רקורדס", בבקשה?
