סיור וצילום: דרור גולן
סיור מעוצב (וטעים!) עם המעצב דרור גולן בירושלים וסביבתה
דרור גולן הוא לקוח ותיק שלנו, בעל עין מטורפת לאסטתיקה וחיבה מיוחדת לנעליים לא תואמות. למען האמת, אנחנו לא חושבים שאי פעם תפסנו אותו נועל את אותו הדגם על שתי הרגליים. חוץ מזה, הוא גם מעצב חללים (את חלקם תפגשו ממש פה בפוסט) ובעל חנות אונליין עם הרבה פריטים יפים לבית, כולל ערכות ייעודיות שיעזרו לכם.ן לעצב שולחן מהפינטרסט אצלכם.ן בבית.
אחרי הסיורים המצוינים של דרור באיזור ביתן אהרון ובתל-אביב, הגענו לסיור השלישי, המוקדש כולו לאיזור ירושלים, כולל הנציגות השופראית ברחוב שלומציון המלכה. אז שנתחיל? הבמה לדרור:
קצת לפני שאנחנו יוצאים לסיור ירושלים שלנו אני חושב שהגיע הזמן שנכיר קצת יותר מקרוב. אז אני דרור גולן ואני מכור לנעלי שופרא.
זהו. הוצאתי את זה. אני מרגיש הרבה יותר טוב.
ועוד וידוי קטן…
לא באמת היה לי נעים לצלם את כל זוגות שופרא שיש לי אז צילמתי לכם את חלקם. נראה לי שזה יספיק להעמקת ההיכרות בנינו להיום.
וכן, נכון. אני נועל כבר המון שנים נעליים לא תואמות[ נעל ימין אינה תואמת לנעל שמאל]. למה? כי זה גורם לי אושר.
ככה פשוט.
ואני בעד כל מה שגורם לי אושר.
נעליים מהארון שלי
אוויר הרים צלול.
45 דקות מהבית שלי ואני בחו"ל. לגמרי בחו"ל.
זה נכון. אני לא ממש מתמצא בירושלים. אני לא תמיד מבין לאן הווייז רוצה שאני אפנה [יש 4 ימינה בכל צומת]… ואני לא תמיד יודע איפה אני נמצא. אבל, ויש אבל גדול. אני מת על העיר הזו. היא לא דומה לשום דבר שיש לנו ויש לה קסם מטורף. אני מקווה שאתם מוכנים כי אנחנו עומדים ללכת המון ברגל. אז הצטיידתי בנעלי שופרא שקניתי בתל אביב [רגע. עוד מעט אתחדש גם בשופרא ירושלמיות] ויצאתי לדרך. מוכנים?
הטיפ הכי חשוב שיש לי לתת על עיר הבירה שלנו הוא בדיוק מה שאני הכי אוהב לעשות כשאני מגיע לכל עיר בחו"ל. פשוט ללכת לאיבוד ברחובות. רחובות ירושלים לא דומים לשום דבר, פשוט תסתובבו בהם ללא מטרה. ככה גם תגלו את הדברים הכי יפים שיש. תחנו את הרכב בבוקר ואל תתקרבו אליו עד הערב. טוב, עוד טיפ אחד נוסף. את התצפית הכי שווה על ירושלים תזכו לראות מהנוטרדאם [רחוב הצנחנים 3]. אל תפספסו את הנקודה השווה הזו.
ונתחיל קצת בפרברי ירושלים:
איתיאלה – מטע
מגיעים/ות לירושלים מכיוון דרום? או סתם מהסוג [כמוני] של אנשים שנוסעים למקומות שיש בהם אנשים טובים ואוכל משובח? אז חובה. כן, חובה. להגיע לטראק של איתיאלה במושב מטע.
איתיאלה לא מבשלת דומה לשום דבר שאני מכיר, היא מבשלת הכי קרוב לאדמה שיכול להיות. אני אפילו לא יכול להסביר את זה. פשוט צריך לאכול. כמה פעמים אמרו לכם בחיים "פשוט תהיו נאמנים לעצמכם"? אז זו בדיוק איתיאלה, כישרון מטורף ולב ענק ומאה אחוזים של נאמנות עצמית.
בימי שישי איתיאלה פותחת את הטראק שלה באמצע שום מקום במושב מטע, צמוד לחממות של "ירוקלה" בהן ניסים, בעלה, מגדל את כל הירוקים הכי שווים שיש וגם המון פרחי מאכל.
מה לאכול?
פשוט תזמינו אחד מכל דבר.
ואל תשכחו למסור לאיתיאלה דרישת שלום ענקית.
תעקבו אחרי הפרטים בחשבון האינסטגרם של הקסם הזאת.
המתססה – גבעת יערים
אני מודה. קודם התאהבתי בסיפור שהביא להקמת המתססה ורק אחר כך במוצרים שלהם.
הכל מתחיל כשתומר צור התחיל לעבוד במטעים בצובה. מהר מאוד הוא נדהם מכמות התפוחים והאגסים שנשארים על העצים ומהכמות הבלתי הגיונית שנפסלת לשיווק ברשתות השיווק. ולמה בעצם פרי נפסל לשיווק? הגודל אינו מתאים, מכה בקטיף, צבע לא אחיד או בקיצור פירות מעולים אבל לא מספיק "יפים" כדי לחכות לנו על המדף. נשמע הגיוני? כי לתומר זה ממש לא נשמע הגיוני.
המתססה הוקמה מתוך הרצון לייצר שימוש מחודש לפירות הללו. בהתחלה תומר לא יודע בכלל מה הוא עומד לייצר מכל הטוב הזה. במהלך הזמן נוצרו מוצרים. מיצים טבעיים, סיידר ומשקאות אלכוהולים על בסיס אגסים ותפוחים.
היום תומר קונה מהחלקאים את הפירות שנפסלים לשיווק [או את הפירות שפעם נשארו על העצים כי לא היה להם ביקוש] ושואף להוות עבור החקלאים רשת בטחון מדהימה.
אז יצאתי לסיור במקום שכל הטוב הזה קורה. את המוצרים השונים של המתססה תוכלו להשיג בחנות האון ליין שלהם וכבר בלא מעט מקומות בארץ. אז כשאתם נתקלים במוצרים של המתססה פשוט תקנו אותם, תעשו לי טובה. איזה כיף לשתות ככה, כשאני יודע שלכל שלוק שלי יש ערך חברתי מדהים, נכון?
לעמוד האינסטגרם של המתססה.
דוד לאור – מבשרת
האמת? אני לא יודע איך נוסעים לירושלים בלי לעצור אצל דוד לאור במבשרת.
כריכים קטנים ומושלמים בבריוש או בקרואסון חמאה. קנלה מהממת, בבה או רום [סברינה] מדהימה, עוגת גבינה מפחידה או בקיצור, לפני שאתם מגיעים לבירה תעצרו להפסקת פחמימות ראויה. תכלס? אנחנו עומדים ללכת הרבה היום, אז חייבים אספקת סוכר לוריד לפני שכל הספורט הזה מתחיל.
לעמוד האינסטגרם
ווייז: דוד לאור, מבשרת ציון
א-ה: 7:30-19:00
ו: 7:30-15:00
שבת: סגור
גוסטל, שוקולד בוטיק ירושלמי
את גוסטל הכרתי בתחילת הקורונה. הם פנו אליי שאעצב עבורם סדרת אריזות לשוקולד המדהים שלהם [בשלב הזה לא טעמתי אותו עדיין]. מכיוון שהיינו בסגר [זוכרים את הימים האלו??], הגיע אליי משלוח הביתה. ומאז? אני מאוהב!
בימים שחלפו מאותו היום עיצבתי סדרת אריזות לכל השוקולדים שלהם [מאה אחוז עבודת יד ירושלמית] וגם עיצבתי את החנות מחדש.
גוסטל הייתה סבתא של רחלי וטל. סבתא כזו שלימדה אותם אהבת שוקולד אמיתית מאז שהם זוכרים את עצמם. כמה שנים לאחר מותה החליטה המשפחה לפתוח חנות שוקולד בוטיק צמוד לשוק מחנה יהודה בירושלים. השוקולד של גוסטל הוא השילוב בין הקלאסיקות בעולם השוקולד לבין חומרי גלם מקומיים וטריים מהשוק.
כשתגיעו לחנות מחכה לכם שידת מגירות ענקית, המגירות של סבתא גוסטל. באחת מהמגירות מחכה הפתעה. פתחתם מגירה אחת ומצאתם את ההפתעה? היא שלכם!
אל תצאו מירושלים בלי לבקר בגוסטל. ומה יקרה לכם אחרי הביקור הראשון? אני כבר לא אחראי אבל כן, זה ממכר!
לעמוד האינסטגרם
לחנות האון ליין
בית יעקב 2, ירושלים
א-ה: 10:30-19:00
ו: 8:30-14:00
שבת: סגור
חן קורן – קופסא מהשוק
אני מניח שאת חן קורן אין צורך להציג, ובכל זאת… המותג המדהים "קופסא מהשוק" שהקימה חן קורן, יחד עם הסיורים המבריקים בשוק מחנה יהודה, התחדש גם בחנות [אותה זכיתי גם לעצב] צמוד כמובן לשוק. בחנות תמצאו בעיקר את כל מה שחן אוהבת. מגוון משתנה של מוצרים פרי אהבתה וגם מוצרים של קופסא מהשוק. היה לי כמובן חשוב מאוד לשמור על הזהות והקשר הבלתי מעורער של חן עם השוק. אז לקחתי אלמנטים מהשוק והפכתי אותם למתקני תצוגה. שימורי חמוצים ענקיים, כפות גדולות של התבלינים, תבניות עץ אליהן מוציאים את הפיתות היישר מהטאבון ועוד. לא מזמן התבקשתי לתאר את העשיה של חן וזה מה שיצא לי בלי הרבה מחשבה: אנשים טובים, סיפור חיים מרתק ואוכל טוב הם לגמרי הדברים שמניעים אותה ובסופו של דבר חן אורזת את הלב שלה [שהפך להיות ירושלמי] אל תוך קופסאות. הסיור בירושלים היה סתם עוד תירוץ להיפגש עם חן לעוד טיול קטן בשוק.
לאינסטגרם של חן קורן
לאינסטגרם של קופסא מהשוק
אגריפס 28
חן לקחה אותי לשני מקומות מושלמים בשוק מחנה יהודה, ולא כדאי לפספס אותם. הראשון הוא ציון, שעובד במאפיית חבה כבר עשרות שנים, ומכין כל יום אשתנור הכי טעים שיש. מה זה אשתנור? זה המון אוויר כלוא בתוך פיתה. נו, כמו לאכול פחמימה שאוספת לתוכה ענן.
אל תקנו את האשתנור שמונח על המדף, בקשו מציון להכין לכם במקום ותאכלו ישר. תמצאו את ציון מול ניצת הדובדבן באגריפס 99 [כי במאפיה לא כתוב שום מספר].
במקום השני תמצאו את המעורב ירושלמי הכי טעים שתאכלו, נקודה. יהודית וכל הילדים שלה הם אחד הדברים הכי מדהימים שיש בשוק. אני עדיין בהלם מהלב המטורף, המעורב הפסיכי והמשפחתיות המושלמת. פשוט אין דברים כאלה בשום מקום.
מסעדת יהודית, רחוב הערמונים 5.
עפאים במוזיאון ישראל
כשהדיי וגולן ממשק עפאים פנו אליי לעצב עבורם את בית הקפה החדש במוזיאון ישראל הם רצו לעצב את המקום בהשראת המטבח של שנות החמישים בארץ. משהו כזה שכולנו גדלנו עליו, שהיה הבסיס למדינה. האמת? היה לי קל מאוד להתחבר לקונספט. גדלתי על אחד מהמטבחים הכי מפורסמים של שנות קום המדינה – המטבח של גולדה מאיר [גולדה היא דודה של סבא שלי]. אז הרחבתי את ההגדרה לבית של שנות ה-50 ויצרנו מבואת כניסה, מטבח, פינת אוכל וסלון ברוח התקופה. אם גם לכם יש זכרונות מבית סבא וסבתא אז תמצאו בבית הקפה מנורות מורנו מקוריות ועוד פריטים שמרגשים אותי וכנראה ירגשו גם אתכם לצד תפריט שהתחיל את דרכו במשק בערבה ומסתיים אצלכם בצלחת.
אם כבר הגענו למוזיאון אז נצרוך עוד מזון לנשמה. שתי תערוכות מתוך אינספור התערוכות המופלאות שמוצגות במוזיאון:
אלוהי התירס ואדוני הקקאו
מסתבר שזה לא באמת אני המצאתי את חשיבותו של האוכל על התרבות, האמונות והחיים עצמם. הכל מתחיל כבר במיתוסים ופולחנים עתיקים שהתפתחו בתרבויות האולמקים, המאיה והאצטקים. התערוכה מציגה את ההשפעות הגדולות של גידול התירס והקקאו עד העידן המודרני.
בתערוכה מוצגות מסיכות ענק, פסלים, תבליטים וכלי אוכל מארמון המלך האצטקי.
הווה מתמשך
תערוכה מרתקת בעיני העוסקת באומנות עכשווית, הצטרפה למוזיאון בשנים האחרונות ובעלת נוכחות בלתי מעורערת של העבר הרחוק והקרוב.
קדוש
קדוש הוא ללא ספק מוסד ירושלמי מדהים. כמה עסקים אתם מכירים שהוקמו בשנת 1,967 ועדיין קיימים? אני אעזור לכם. מעט מאוד. אז פגשתי את קרן ואיציק קדוש עם כמה פחמימות מדהימות שירדו מהקונדיטוריה בקומה למעלה היישר לשולחן שלנו. אני כבר אומר לכם שכל מאפה שתזמינו יהיה מדהים אבל אל תצאו מקדוש בלי שאכלתם וקניתם הבייתה את עוגת השמרים גבינה שלהם. היא פשוט הדבר הכי טעים שיש.
לעמוד האינסטגרם
שלומציון המלכה 6
א-ה: 7:00-21:00
ו: 7:00-14:00
שבת: סגור
שופרא ירושלים
שניה וחצי מקדוש הגעתי לשופרא.
הגיע הרגע לוידוי קטנטן. זו הפעם הראשונה שלי בשופרא ירושלים. איזו התרגשות. ואתם יודעים למה הביקור שלי בשופרא ירושלים מרגש במיוחד? כי הפעם הגעתי לקנות לדליה נעליים חדשות. כן, דליה בת הזוג שלי [או אשתי במילים של אנשים גדולים] ואם יש עוד משהו שאני אוהב הוא לקנות לה נעליים. שמעתם על האמונה המוזרה שלא קונים נעליים לבת [או בן] הזוג שלכם? אז אני קונה נעליים לדליה כדי שהיא תנעל אותן, תתרגש ותצעד לצידי לנצח [עם נעליים שגם אני אוהב…]
ואם חשבתם שנכנסתי לשופרא ולא קניתי נעליים לעצמי? טעיתם בגדול כמובן. הפעם התחדשתי בשני זוגות של ארו ואפילו טבעוניות.
שלומציון המלכה 18
א-ה: 9:30-21:00
ו: 9:30-15:00
שבת: סגור
אסו סטודיו סלון
את היום העמוס והמושלם בירושלים סיימנו באחד המקומות המדהימים והחדשים בעיר. החלל של אייל אסולין, דקה [כנראה שפחות] הליכה משופרא.
אחרי עשיה קולינרית מדהימה בשנים האחרונות החליט אייל אסולין להקים מקום בו הוא מארח ומבשל. הרעיון למקום הזה צץ כבר לפני הרבה שנים באחד ממסעותיו בחו"ל. אז תקשיבו טוב, יש לבחור הזה יד מבריקה. כזו שהותירה אותי נרגש, נלהב וצולל אל תוך הצלחות גם אחרי יום עמוס באוכל משובח.
או במילים אחרות – ה-מקום לסיים בו את הטיול שלכם בירושלים. כזה שישאיר לכם טעם של עוד. תרתי משמע.
רחוב ינאי 3
רביעי, חמישי ומוצש – אוכל ובר יין 19:00-24:00
שישי – מעדניה. 10:00-16:00
