כתבה: נעמה גל, איירה: טל בן מנחם
פרשנות מאוירת לחלומות שיש (כמעט) לכולנו. והפעם: ילדים קטנים מגדר הרגיל.
הסיוט הזה מתחיל מבשורות טובות: מגיע לי מזל-טוב, ילדתי ילד ראשון. והילד חמוד ומתוק ואולי דומה לאבא (אין לי מושג מי האבא), יש איתו רק בעיה אחת קטנה, מאד קטנה – הוא פצפון. ואני לא מתכוונת למשהו בסגנון עשירון תחתון, אני מתכוונת למיניאטורה עדינה שאפשר להחזיק על כף היד. זוכרים את הילדים שהתכווצו לגובה דשא בסרט "מותק, הילדים התכווצו"? אז כזה קטן. אולי בעצם הסיוט התחיל מצפייה בסרט ומאז צמח למימדי ענק. אבל התינוקי נשאר קטנטן.
אז מה עושים עם תינוק כל-כך קטן? שומרים שלא יאבד כמובן. בחלומי אני אוחזת אותו בכף ידי, מסתכלת עליו ושואלת אותו – איך יכול להיות שיצאת כזה קטנצ'יק? זה הולך להיות ממש קשה לשמור עליך, אה? הוא כמובן, לא עונה לי, הרי הוא תינוק ולא יודע לדבר. לפחות החלומות שלי עדיין שומרים על היגיון בסיסי מדי פעם.
במהלך החלום אני לעתים מעבירה את הילד לעריסה גדולה מדי למידותיו או לעגלה מפלצתית, אבל יש משהו שלא עוזב אותי – הפחד האיום שהתינוק ייפול, ישבר, יאבד או שבמקרה אני אדרוך עליו ואשבור אותו לרסיסים. ובסיוט כמו בסיוט – לא משנה כמה נזהרתי תמיד יגיע השלב הזה – התינוק הקטון יחליק מכף ידי ויעלם, מה שלא יותיר לי ברירה אלא לחפש אותו כמו פיל בחנות חרסינה, תוך שאני נזהרת מכל תנועה. החיפוש ילווה כמובן בבהלה אדירה ובידיעה שאני אמא גרועה, שמאבדת ככה בקלות את בנה יחידה.
החלום מגיע אליי בצורות שונות. לפעמים נולדת לי תינוקת רגילה לגמרי והיא לאט לאט מתכווצת. לעתים זה בכלל לא הילד שלי אלא בן של אחותי או בת של חברה – התנדבתי לעשות בייביסיטר אבל צרה צרורה – הילד קטן מדיי ואני גדולה מדיי. ושיט, איבדתי להם את הילדה. אוי, האימה, אני ממש מקווה שלא נשברה.
כשאני מתעוררת אני מנסה לחשוב על תיקון. אני נזכרת בסרט שראיתי פעם עם ילדה בקופסת גפרורים ומדמיינת את המיניאטורה שלי נחה לה בתוך קופסה. אני אוכל להכניס אותה לכיס ולשמור אותה קרוב קרוב ללב. היא לא תיפול ולא תישבר ובטח שלא תאבד. זאת מחשבה מרגיעה.
סיוט הילד הקטן (מדי) מלווה אותי כבר שנים, וזה למרות שעדיין אין לי ילדים וגם אין כאלו בתכנון כרגע. ובכלל, החלום לא מלווה בתחושה אמהית או בכמיהה להיות הורה, הוא רק עסוק בפחד לאבד או לשבור. את מה בדיוק? אני אשאיר את התשובה לפסיכולוגית, שתגיד לי שאני לגמרי נורמאלית וזה קורה לכולן. לא ככה?
ומה אומרת הפסיכולוגית באמת?
הפסיכולוגית תמר רז מסבירה:
אז קודם כל את צודקת – ככה בדיוק! חלומות על לידה ותינוקות הם חלומות שיש להרבה נשים (וגם לגברים, אם כי אני משערת שפחות). באופן כללי, הסמלים שמופיעים בשפת החלום יכולים להיות דומים גם בהופעה וגם במשמעות שמאחוריהם, וכך גם במקרה הזה.
אז למה תינוק? מדובר ביצור אנושי קטן ורך, התחלה חדשה. התינוק בחלום בכלל לא חייב להיות קשור לתינוקות, לידות וילדים. אולי התחלת פרויקט מיוחד או תהליך חדש – התינוק יכול לייצג התחלה חדשה, משהו "בחיתולים", שרק עכשיו קורם עור וגידים בחיים שלנו ואנחנו חרדים לו ולגורלו. הוא קשור לשאלות כמו האם נדע להתמודד עם ההתחלה החדשה והאם נצליח לעבור את התקופה הרגישה ו"לרוץ קדימה".
ולמה התינוק קטן כל כך ואת גדולה כל כך? כי ככה זה בחיים – לא תמיד אנחנו מרגישים מותאמים: פעם נרגיש פגיעים וקטנים, פעם גדולים ומגושמים. תחושת הגודל נועדה לשמור עלינו – יצורים גדולים פגיעים פחות מיצורים קטנים. אבל אם אנחנו כאלו גדולים, איך נהיה גם מספיק עדינים כדי לא לפגוע בהתחלה החדשה שלנו?
מפה לשם מסתבר שיש כאן כמה שאלות לא פשוטות. אז מה עושים? חולמים! החלום מאפשר להעלות את החששות ולהתמודד איתם. וכאן מגיע תור הקופסה שהצעת כדי לשמור על התינוקת הקטנה – הקופסה מנחמת, מרגיעה, ומהווה תשובה יפה ויצירתית לפחדים בחלום. כי גם אנשים גדולים יכולים להיות עדינים.
ואיך נסכם? אולי באיחול – שתמיד יהיה לנו את הביטחון שגם בתוך השינויים, יש אצלנו בפנים מקום שמור ויציב, קרוב קרוב ללב.
