כתבה והרכיבה: טל גורדון, צילום: שירלי פוקס
זה אמור היה להיות הכי פשוט בעולם: שבי מול הספוטיפיי, תבחרי את השירים שגדלת עליהם ותעשי פלייליסט שיש בו את אבות המזון של הרוק.
אז בהתחלה הכנסתי את כל התחנות שאי אפשר לדבר על רוק בלי לעבור דרכן. מאלביס ועד דייויד בואי, מהביטלס ועד הסטונז, מהנדריקס ועד קלפטון. אבל אם ביטלס אז חייבת ביצ' בויז, ואם אלביס אז איך בלי כל הלהקות הגדולות של הסיקסטיז, כל אלו שבנו את הבסיס של כל מה שאנחנו קוראים לו רוק? ומה עם פרינס, פיטר גבריאל, שינייד אוקונ'ר? ואיך בדיוק אני עושה פלייליסט שאין בו נוכחות לג'ון קייל אהובי הנצחי?
כשהתחלתי ללכת לשירים שלא גדלתי עליהם, הבנתי שאני מתבלבלת והופכת את הפלייליסט הזה לשיעור בתולדות הרוק, במקום לרשימה שכשאני אנקה את הבית אני הכי אהנה להקשיב לה. אז בטוח חסרים פה מלא דברים שהם מאסטים של הרוק העולמי, אבל כשסיימתי וגיליתי שדייויד בואי גם מתחיל וגם מסיים את הפלייליסט הבנתי שגם לתת מודע יש צדק פואטי משלו, ושאפשר לעצור.
