כתבה: יעל רוזנוולד יניב
נגמר נובמבר של בלאק פריידיי, סייבר מאנדיי, חג הרווקים הסיני. נגמר דצמבר של הנחות החגים של החגים.
ינואר של שנה חדשה ועשור חדש החל.
גיליון Vogue שפתח את העשור השני של המאה ה-21 הוקדש כולו לנושא "ערכים". את דבר העורכת מלווה ההצהרה, כי לא משנה מאיזה כיוון מסתכלים על זה – כלכלי, רגשי או אתי, עולם האופנה חייב לסגל לעצמו שינוי ערכים כלשהו, ומהר. אמילי פארה, כתבת אופנה בכירה במגזין האמריקאי, מספרת בכנות שמה שקורה כרגע הוא ההפך מערכים – ה"חד פעמי" שולט גם בארון שלנו. כי בסופו של דבר, איך אפשר ליצוק ערך רגשי לטי-שירט שעלתה כמו קפה ומאפה?
בגדים בלי סנטימנטים מחכים אולי להתמחזר
סקירת מצב קצרה:
כמויות של מחקרים כבר הוכיחו כי תעשיית האופנה היא כמעט התעשייה המזהמת ביותר בעולם. מעבר לפליטת הפחמן העצומה של מפעלי הביגוד המהיר, שעלתה זה מכבר על פליטת הפחמן של כל הטיסות המסחריות ושייט האוניות גם יחד, מסתבר כי כ-60% מהבגדים הנוצרים בכל שנה, מסיימים את אותה השנה בדיוק בהררי הזבל, במשרפות או במטמנות האשפה. ההערכות מדברות על 50 מיליון טונות של בגדים שנזרקים בכל שנה.
סבבה, יאמרו אנשים, אבל יש לנו ליד הבית מיכל כזה של בגדים למיחזור, ואנחנו מקפידים להעיף את אלה שאין כבר מה לעשות איתם – רק לשם, שיעברו מיחזור. אז זהו, שלא בדיוק.
בדים סינתטיים, למשל, אינם ברי מיחזור. חומרי הצבע שבהם משתחררים ומזהמים את הקרקע, ואם ינסו לשרוף אותם – אז כל הפוליאסטר והניילון הופכים בחום כזה לחומרים מסרטנים.
אז מה אפשר לעשות?
להקשיב לקהל. להוביל מהלכים.
דו"ח שהופק ע"י מארגני ועידת קיימות ואופנה, שנערכה ב-2019 בקופנהגן, חשף כי כ-⅓ ממשתתפי המחקר היו נכונים להחליף את המותג האהוב עליהם במותג אחר בעל ערכים אקולוגיים וחברתיים גבוהים יותר.
ומעצבי העל נענים: חודש האופנה שהתקיים בספטמבר 2019, לקראת אביב-קיץ 2020, היה מלא בהצהרות של קיימות ואקולוגיה:
אצל Zero + Maria כוננו שת"פ עם יצרנית הרכב "יונדאי", לקחו את בדי הריפוד שנותרו מפס היצור, ועיצבו מהם קולקציית קפסולה; בקולקציה של סטלה מק'קרטני עשו שימוש בבדי פוליאסטר ממוחזרים, בשילוב עם כותנה אורגנית; בשבוע האופנה במילאנו, הגדיל לעשות פרנצ'סקו ריסו ל"מארני", בעיצוב של קולקציה מרהיבה, ובה נעשה שימוש בבקבוקי פלסטיק שנראו כמו בדי טפטה, עורות ממוחזרים ובדים שנותרו בארכיון המותג.
זאת ועוד, התצוגה זכתה גם באקסטרה אווירה אקולוגית בזכות תפאורה על בסיס בקבוקי פלסטיק. אותה תפאורה שימשה גם לתצוגת המותג ביוני, ועברה הסבה כדי להמשיך ולשמש רקע הולם גם לתצוגה הנוכחית.
קולקציית אביב-קיץ 2020 של מארני
למרות שהמצג הנוכחי מצטייר יותר כמס שפתיים מעוצב, בו קולקציות מבוססות-מיחזור הן בעיקר גימיק בואכה עלה תאנה, ייטב יהיה אם כל אותן קולקציות קפסולה זמניות, יהפכו לשינוי של ממש במדיניות, ובמקום לייצר חומרי גלם חדשים, שדורשים משאבי טבע עצומים, לביטוי חזונם האופנתי, פשוט יעשו המעצבים שימוש במה שכבר קיים.
זה הזמן לאמץ את ה-Trashion.
ובשפה מקצועית?
כל הקטע של שימוש חוזר בחומרי גלם (recycle), מיחזור משדרג של מוצרים (upcycle) ושימוש שונה מהשימוש המקורי בפריט מסוים (repurposing), ידוע כבר שנים. בשנת 2004, ערכו בניו-זילנד את טקס הענקת פרסי "מזבל לאופנה" (Trash to Fashion Awards), בהשתתפות בתי ספר שמצאו לנכון לפתח יצירתיות בתלמידיהם. מעבר לשימוש בזבל, ליצירת פריטים לבישים יותר-או-פחות, באירוע גם נטבע מונח חדש – Trashion, חיבור בין טראש-של-ממש לבין אופנה.
בהתחלה, הביטוי נשמר בלעדית לאירועי אופנה בית-ספריים, עם הבלחות לאומני מיצג שבחרו באפשרות להביע עמדה מחאתית, תוך כדי לבישת הזבל הביתי שלהם. אבל, בשנים האחרונות, הוא מחלחל גם לאופנה הלבישה, ועושה דרכו ממעצבי האינדי הקטנים, שחורטים על דגלם Zero Waste, ומציגים סטודיו בו כל שארית בד מלוקטת ומשמשת ביצירות עתידיות, אל הכותרת שסגרה גיליון דצמבר של ה-New York Times, בה הוכרז כי העתיד הוא Trashion.
שימו לב למשל, לעמוד האינסטגרם של Zero Waste Daniel, שיוצר פריטים משאריות בדים:
View this post on Instagram
ונסה פרידמן, עורכת ומבקרת האופנה של ה-Times, אומרת בנוגע לפריטי אופנה זולים "אם זה נראה בלתי ייאמן וטוב מידי מכדי להיות אמיתי, הוא כנראה באמת לא כזה – ולנו כצרכנים יש הכוח לשנות את זה".
בשופרא יש כמה מותגים שכבר עושים מהפכה קטנה משלהם, למשל Loints Of Holland מותג אתי שחרט על דגלו להפחית למינימום את ההשפעה על הסביבה במהלך הייצור, ולעצב נעליים עמידות שיחזיקו שנים, לא כאלו שמחליפים כל עונה. הנה הוא משתלב יפה גם עם הדגמים של מארני:
מימין: לוינטס אוף הולנד | משמאל: אביב קיץ 20 של מארני
שתהיה 2020 של צרכנות מודעת וערכית, שעושה שינוי!
