מאת יעל רוזנוולד יניב
“דברים רבים בעולם לא זכו בשם; ודברים רבים, גם אם זכו בשם, לא תוארו מעולם. אחד מהדברים הללו, הוא הרגישות – ללא ספק, מודרנית, גרסה של תחכום, אבל שונה ממנו – המתקראת בשם הפולחן "קאמפ"" (סוזן סונטאג, רשימות על קאמפ, 1964).
בשנות ה-60, עולם האומנות לקח את עצמו מאד ברצינות. ציירים הרהרו במשמעות החיים והמוות. כלומר, עד שהגיע אנדי וורהול, מוקף בחבורת יוצרים מלאת אירוניה וביקורת, ובכמה הדפסים של פחיות מרק ובננות העיף לכולם את הגבות. זאת בדיוק התקופה בה עבר הקאמפ משולי החברה, על קבוצותיה הדחויות, אל המיינסטרים.
המושג 'קאמפ' מגיע מאלה שיודעים דבר או שניים על סגנון, הצרפתים.
CAMPER בסלנג עתיר שיק משמעו "להציג פוזה מוגזמת". קאמפ משקף אסתטיקה של המלאכותי והסינתטי, המשועתק בייצור המוני, אבל יודע שהוא כזה. חובבי קאמפ טוענים כי "קאמפ הוא שקר שמעז לומר את האמת", הוא "רצינות שנכשלה ככזו".
במחצית השניה של המאה ה-20, קבוצות קוויריות ואלטרנטיביות בחברה בחרו באופן מודע בקאמפ להבעת תופעות המתקיימות בשולי התרבות השלטת, ומצדיקות את קיומן בדרך של הגחכת הנורמלי והמקובל וביקורת אירונית עליו. תחשבו דראג קווינז, לדוגמה.
כשסוזן סונטאג פרסמה את המאמר שסימן אותה כקול אינטלקטואלי וספרותי מבטיח, היא בחרה לענות על שאלות מתבקשות של מהות – מה זה קאמפ? מה זה לא? ביסודו של הקאמפ נמצאת הגזמה ותיאטרליות, "כל העולם במה". כדי להעניק עוד נופך מציאותי-קונקרטי למונח החמקמק "רגישות" בו משתמשת סונטאג כדי לתאר תופעה אסתטית במהותה, היא מביאה במאמרה רשימה של דברים שהם קאמפ, כמו מנורות של טיפאני'ס, אופרות של בליני, קומיקס ישן של פלאש גורדון, או אופנת נשים של שנות ה-20 במאה הקודמת, עם כל הנוצות והפרנזים. בגדים, רהיטים ואמנות ויזואלית, קשורים בעיניה יותר מאחרים לאסתטיקת הקאמפ המעורפלת. סרטי קולנוע שמצליחים להגיע לרשימת "עשרת הגרועים של כל הזמנים" – גם.
הסרט SPICE WORLD | גם חוגג בימים אלה 22 להקרנתו וגם יופי של דוגמה לקאמפ
אסתטיקת הקאמפ ידעה נציגים מוזיקליים רבים לאורך השנים. בין הבולטים שבנציגים אפשר למנות את אלטון ג'ון ואת דיוויד בואי בתקופת זיגי סטארדאסט. אי אפשר להתעלם גם מנוכחות טלוויזיונית בועטת דוגמת דיים עדנה.
בחודש מאי הקרוב, עתידים להתכנס מיטב שועי עולם האופנה והשטיחים האדומים, כדי לחגוג את החוויה האסתטית של קיומינו, הקאמפ. או כלשונה של סונטאג את "ניצחון ה"סטייל" על ה"תוכן", ה"אסתטיקה" על ה"מוסר" וה"אירוניה" על פני ה"טרגדיה"". נסיכת הקאמפ הבלתי מעורערת, ליידי גאגא תנחה את ערב הפתיחה יחד עם הארי סטיילס, סרינה וויליאמס והמנהל האמנותי של גוצ'י, ומחייה סגנון הקאמפ-קוטור, אלסנדרו מיקלה.
התערוכה, כך הסביר האוצר הראשי של אגף התלבושות, אנדרו בולטון, תעבור מסע היסטורי דרך 175 מוצגי קאמפ אופנתיים ואמנותיים ראויים לציון. החל מחצר המלוכה בוורסאי בתקופת המלך לואי ה-14 (זה שהעניק לעצמו את הכינוי "מלך השמש") בה כל פרט ופריט היו מופת של תצוגת תענוגות שנונה, דרך – כפי הנראה – פריטים מהסט של "שנחאי אקספרס", שנלבשו ע"י מרלן דיטריך והיו כה אקסטרווגנטיים שהצריכו את הסעתה לסט באמצעות קרונית קטנה, ועד לשמלה שחורה קטנה ואירונית מקולקציית קדם-סתיו 2018 בעיצובו של וירג'יל אבלו (קנדל ג'נר כבר מעריצה).
לפי מוזיאון המטרופוליטן אנחנו עומדים בעיצומה של התפרצות קאמפ נוספת, כשנשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, מהווה את הדובדבן הספק-ג'ינג'י שבקצפת המוגזמת.
יחד עם ההכנות לתערוכה המדוברת, הכריז המטרופוליטן על השנה הנוכחית כ"שנת הקאמפ".
שלב ההוכחות. שבוע אופנת הקוטור הפריזאי שהסתיים ממש לאחרונה, הציב כמה קולקציות קאמפ מובהקות:
אצל ולנטינו צעדו דוגמניות בסאטן עז צבע, עתיר בד, בשילוב גלימת נוצות יען, לצלילי מריה קאלאס מבצעת את "מאדאם באטרפליי" של פוצ'יני:
ולנטינו, תצוגת הוט קוטור אביב 2019
באותו שבוע אופנה הציגו גם ויקטור אנד רולף, עיצובים מרהיבים, עשירים בשכבות טול פסטליות, נושאי כיתובים בפונט פופ-ארט צבעוני או בולד שחור:
קצת לפני כן, ריי קוואקובו, האישה שמאחורי "קום דה גרסון" העלתה במרץ 2018 תצוגה ששאבה השראה ישירות מאותו מאמר פורץ דרך של סוזן סונטאג. דוגמניות עטויות פרחים ססגוניים מרובי-שכבות הן בהחלט דוגמה מעודנת של רגישות אסתטית.
קוואקובו צוטטה כשהתראיינה, שלא כהרגלה, "קאמפ הוא משהו עמוק באמת וחדש, ומסמל ערך שאנחנו זקוקים לו".
ואם המטרופוליטן מכריז שזו תקופת קאמפ, אנחנו כאן בארץ-קטנה-עם-נצנץ צועקים בחזרה "שאט אפ!". כי כשכולם ממציאים פרסונות משופרות של עצמם, זו של שפיטה – עשויה כל כך היטב, שהיא מראה לכולם את הצד האחורי של ספת הקטיפה.
אז בין אם תבחרו לאמץ שמלה שחורה קטנה שיודעת שהיא כזו או באקססוריז שצורבים את הקרנית –
מתוך התערוכה שתפתח במאי במטרופוליטן
כל העניין הוא, ליהנות מזה. כמו שאומרת סוזן סונטאג, "קאמפ, מעל הכל, הוא צורה של בידור, של הערכה – לא של שיפוטיות. קאמפ הוא נדיב. והוא פשוט רוצה ליהנות".
ולסיום – עוד קצת מהתצוגה של ויקטור ורולף, הפעם עם אחת מנציגות הקאמפ השופראיות – סניקרס פאייטים של קריים לונדון (יש עליהן עכשיו גם 40% הנחה!):
סניקרס של קריים לונדון ושמלה מהתצוגה של ויקטור ורולף
