הפינה בה אנחנו מציגים נעליים שהן יצירת אמנות, פשוטו כמשמעו – אמנים ואמניות שהתייחסו לנעליים בעבודה שלהם.ן. והפעם – רנה מגריט:
רנה מגריט, אחד מהאמנים הסוריאליסטים הכי מוכרים ואהובים, חיבב חפצים. תחשבו על זה – מקטרת, מגבעות, תפוחים, למגריט היתה תשקה לשנות את הצורה, התפקיד והתכונות של דברים. אז מה הסיכוי שלא יהיו בין העבודות שלו גם נעליים? כמובן שיש נעליים. אבל בואו נחזור רגע להתחלה.
מגריט גדל בבריסל לאבא חייט ולאמא מעצבת כובעים, שהתאבדה כשהיה בן 11 (יש סברה שההתעסקות המוגזמת שלו בכובעים קשורה להתאבדות הזאת, למרות שהוא עצמו הכחיש זאת). בשנות ה-20 הוא הגיע לפריז, שם התחבר עם חברי התנועה הסוריאליסטית (AKA דאלי, מירו ועוד) ולמעשה הפך לאחד המובילים שלה, גם כשחזר לחיות בבריסל כמה שנים מאוחר יותר. האמנים הסוריאליסטים שאפו להרחיב את גבולות המציאות על ידי התעסקות בתת-מודע, הם האמינו שמיקוד בעולם הפנימי של כל אחד ואחת מאיתנו יכולה לפתור את הבעיות של החברה האנושית. כן, למרות שהם הבינו שהעולם הפנימי שלנו מסובך ואפל, מדובר היה בחבורה אופטימית עד אין-קץ, שהאמינה שרק אם נכיר בדחפים שלנו נוכל להגיע לשלום עם עצמנו.
