בעולםזוגותכללי

זוגות | אוריינטלי בסיבוב

פורסם ע"יShoofra 19 בדצמבר 2018 אין תגובות
מימין: קארמה אוף צ'ארם, משמאל: ריצ'ארד קווין

מאת יעל רוזנוולד יניב

פסטיבל הדרווישים המסתובבים בעיר קוניה שבטורקיה, אשר הסתיים ממש לפני כמה ימים, מושך אליו מידי שנה רבבות צופים מוקסמים.
כיצד קרה שלמרות זליגה מתמדת וארוכת שנים של השראות מהאוריינטל ואקזוטי של המזרח, דווקא בדרווישים, בעלי הלבוש המרתק, כמעט לא נגעו?
יצאתי למסע לאחור, דרך תחנות השראה אוריינטליות, כדי להפנות זרקור תוהה לזרם האיסלם שכולו ריקוד, קבלת האחר ואהבה.

תחנה ראשונה. טרנד מטפחות המשי כובש את המסלולים

מוקדם יותר השנה, בזמן שדרמות מבעבעות בקרב הדור הצעיר של בית המלוכה הבריטי, פקדה המלכה אליזבת', לראשונה ובאופן מפתיע ביותר, את תצוגת האופנה של המעצב הבריטי ריצ'ארד קווין.
ממקומה בשורה הראשונה, בין עורכת ווג האמריקאי, אנה ווינטור, לבין ראש מועצת האופנה הבריטית, קרולין ראש, זכתה המלכה להומאז' סטייל כשהמעצב בחר לכרוך צעיפי משי על ראש הדוגמניות, ולקשור אותם תחת הסנטר, באופן דומה לזה שבו בחרה המלכה כשיצאה לרכיבה בצעירותה.

מלכת אנגליה בתצוגה של קווין

צעיפי המשי הפכו תחת חזונו וידיו של קווין גם למלאכת הרכבה מרהיבה, שיצרה שמלות עתירות בד ונוכחות – טרנד חדש באוויר. הצעיפים המודפסים בדוגמאות גרפיות החלו לנדוד מהצוואר אל פריטי לבוש אחרים גם בתצוגות אביב-קיץ 2018 של ורסאצ'ה ושל דריס ואן נוטן.

השפעות אוריינטליות בתצוגות של ורסאצ'ה, ואן נוטן וקווין

מימין: ורסאצ'ה, דריס ואן נוטן, ריצ'ארד קווין

תחנה שניה: מטפחות משי מגיעות למערב בספיישל דליברי יוקרתי

היסטוריה חוזרת וכאלה, ככה שתכלס זו לא הפריצה הגדולה באמת של צעיפי המשי לחיי חובבות האופנה של המערב.
אירופה של המאה ה-18 וה-19 הייתה צמאה לכל מה שמגיע מהקולוניות או מכל יעד אקזוטי אחר מעבר לים. בתי כלבו בפריז מכרו חפצי נוי יפניים כחלק מטרנד הג'פוניזם. ג'וזפין, רעייתו של נפוליאון, החזיקה באוסף צעיפי קשמיר מודפסים ששלח לה בעלה מהודו. המלכה ויקטוריה, שהוכתרה בשנת 1837 (ממש באותה השנה בה קם בית הרמס הצרפתי) התעטפה בצעיפי משי מרהיבים, הופכת את המודפסים המוכנים ללבישה שהציעו הרמס ללהיט חוצה גבולות מסחרר.

מימין: הקיסרית ג'וזפין בקשמיר, משמאל: אדם בתלבושת אוריינטלית, רמברנדט, 1632

מימין: הקיסרית ג'וזפין בקשמיר, משמאל: אדם בגלימה טורקית, רמברנדט, 1632

תחנה שלישית: הגלימה הטורקית – אנחנו לבנים, עשירים ולא חוששים להראות את זה

ואם כבר זליגה תרבותית, קפיצת זמן לאחור.
במאות ה-16 וה-17, האימפריה העות'מנית יציבה בשלטונה בצפון אפריקה, מערב אסיה ודרום-מזרח אירופה. ממש על-יד הטריטוריה של "האדם הלבן". האיום הצבאי המוחשי הזה, מניע יצירתם של קשרים דיפלומטיים, ברית צרפתו-עות'מנית וזליגה תרבותית מתמדת, בעיקר בתחומי המוזיקה והאמנות, כמו כן – קפה טורקי.
בני המעמד הגבוה בצרפת, למשל, בחרו בלבוש אוריינטלי כדי להציג לעולם שהם גם יכולים להרשות לעצמם את כל עלויות היבוא ואת הבדים היקרים והם גם כאלה נאורים שמאמצים את ה"אחר".

תחנה רביעית: ההשראה הטורקית שטסה מתחת לרדאר

בעוד העות'מנים מציעים לעולם המערבי סטייל עשיר בבדים ובצבעים, מחוללים מתחת לרדאר כמעט, הסופים.

"אהבה משמעותה היא לגעת בשמיים, ובכל נשימה לקרוע מאה צעיפים.
אהבה משמעותה לקחת צעד אחורה מהאגו, לפקוח עיניים, להביט פנימה,
ולא להתייחס לעולם הזה כל כך ברצינות".

האיש שנכון לקרוע מאה צעיפים, ממשי או מכל בד אחר, לנשום עמוק, לאהוב באמת ולא לקחת את העולם כל כך ברצינות, הוא הפילוסוף רומי, שהטיף לאימוץ של דת מתוך אהבה וקבלה של כולם. האיחוד בין האדם לאל, כך הציע, כדאי שיעשה דרך ריקוד.
בין התאריכים 10 ל-17 בדצמבר מתקיים בקוניה, טורקיה, המקום בו הכל התחיל, פסטיבל הדרווישים המסתובבים.

פסטיבל הדרווישים בטורקיה

פסטיבל הדרווישים בטורקיה

שמם של הסופים, עליהם נמנים הדרווישים המסתובבים, נגזר כנראה מהמילה הערבית 'צוף', שמשמעה צמר, כדי לסמל את בגדי הצמר הלבנים, אותם בחרו ללבוש כאמירה שכולה הלל לפשטות. האאוטפיט כולו כולל מגבעת עשויה שיער גמלים, המסמלת את המצבה שתונח יום אחד על קברו של האדם בן התמותה; טוניקה לבנה ארוכה, בעלת משקל ומרובת קפלים מלאי משמעות, המקשרת בין האדם לאדמה, וכשהיא מסתובבת היטב, מתקיימת התעלות והתקרבות לאל; אבנט צבעוני, הנכרך שלוש פעמים בדיוק סביב המותניים, מטעמים מנומקים היטב; כל פריט מותאם ספציפית ללובשו ונושא זהות ואמירה.

אולי הייתה זו העובדה שהמסדר הסופי, על דרווישיו המסתובבים, הוצא מחוץ לחוק הטורקי בעשור השני של המאה ה-20, או העובדה שהוא נותר שנוי במחלוקת ומעורר חשד עד לימים אלה (אהבה? קבלת האחר? לכו מכאן, פריקים), כך או כך מקור ההשראה הזה נותר מחוץ לטווח הנגיעה חובק-הכל של עולם האופנה. מעטים הם מעצבי האופנה שנשענו על לבוש הדרווישים המרתק כמקור השראה חורך מסלולים. ביניהם ניתן למנות את קרולינה הררה, טיה סיבני, דמיר דומה ועוד כמה מתי מעט.

עיצובים של טיה סיבני

עיצובים של טיה סיבני

בעוד מסלולי התצוגות הולכים ומתמלאים סממנים של פלורליזם תרבותי לצד מאפיינים דתיים מובהקים, נדמה כי בשלה העת להכין את נעלי הריקוד, למצוא נקודת מוקד במרחב ולהתחיל להסתובב במהירות.

ולסיום, המותג השופראי Karma of Charme, שגם שואב השראה ממקורות אוריינטליים ושתלב יופי עם העיצובים של ריצ'ארד קווין:

מימין: קארמה אוף צ'ארם, משמאל: ריצ'ארד קווין

מימין: קארמה אוף צ'ארם, משמאל: ריצ'ארד קווין

פוסטים שעשויים לעניין אותך

השאירו תגובה

מצאו את
הסניף הקרוב
Store Locator is loading from Storemapper store locator software...