איירה: עינב וייסמן
הפינה המאוירת שלנו חוקרת סמלים ויזואליים – בכל פינה נבחר חפץ אחר מסביב לגלובוס ונבדוק את האלמנטים שהכי מזוהים איתו. והפעם – פוסט מגודל וירוק מתמיד, עם המדריך לגינות מכל העולם:
מאז הקורונה נדמה שיש עונה חדשה בשנה – עונת הסגר. התקופה המאתגרת הזאת אילצה רבים מאיתנו למצוא תחביבים חדשים, כך שאין פלא שעוד ועוד אנשים מגלים את עולם הגינון (המופלא מאין כמוהו). אז לכל אלו שעד לפני חצי שנה לא הצליחו לגדל קקטוס וכיום מטפחים גן בוטני ביתי ומטופח, הכנו עבורכם מדריך מאויר של הצמחים מהטבע אל הגינה ומהגינה אל תוך הבית:
1. גינות במצרים העתיקה
במצריים העתיקה הרעיון של גינה היה מאוד שונה ממה שמוכר לנו כיום. הגינה הייתה בדרך כלל חלק ממקדש ובמרכזה נצבה בריכת מים. את הבריכה הקיפו מיני צמחים מקומיים שהיו ברובם צמחי תועלת ששימשו את כהני המקדש. בשונה מגנים מודרניים, בגינה המצרית הקדומה לא היו פרחים כלל.
גינה במצרים העתיקה, איור של עינב וייסמן
2. גינות ברומא העתיקה
ברומא העתיקה ניתן היה למצוא גינות בוילות ובאחוזות של המעמד הגבוה, כאשר הגינה הייתה ממוקמת בפטיו של האחוזה. בשונה מהגינה המצרית, רוב הצמחים בגינה הרומית היו צמחי נוי ולא צמחי תועלת. בנוסף, נעשה שימוש גם במיני צמחי נוי שיובאו לרומא מאזורים מרוחקים באימפריה וניתן דגש לצמחים בעלי פרחים מרשימים. צמחי הנוי שולבו בגינה יחד עם פסלים רומיים קלאסיים.
מדריך גינות היסטוריות, איור של עינב וייסמן
3. גינות ברוק צרפתי
את סגנון גינות הבארוק פיתח אנדרה לה נוטרה, גנן ראשי בארמון ורסאי במאה ה-17. הסגנון כלל עיצוב הנוף לפי צורות גיאומטריות בהשראת המתמטיקאי רנה דקרט וגיזום מלאכותי נרחב לצמחים על מנת להביע את שליטת האדם בטבע. הגינה בתקופה זו שימשה לצרכי נוי בלבד והיא קישטה ארמונות ומבנים ציבוריים גדולים. גינה בסגנון הבארוק עוצבה כך שתיתן למבנה מראה גדול ומרשים.
4. גינות פנים בחממות (Orangery)
הרעיון של ליצור גינה מקורה בתוך חלל בניין פנימי לא נשקל ברצינות עד המאה ה-18. בתקופה זו פיתוחים טכנולוגיים איפשרו לבני המעמד הגבוה בצרפת ובאנגליה לבנות חממות צמודות לאחוזותיהם ולגדל בהן צמחים. בנוסף לצמחי נוי, החממות שמשו מחסה לצמחי פרי יקרים הרגישים לחורף האירופי הקר, למשל תפוזים, לכן חממות אלו נקראו Orangery.
מדריך גינות היסטוריות, איור של עינב וייסמן
5. הגינה הביתית בתקופה הוויקטוריאנית
הגינה נכנסה לתוך הבית במאה ה-19 בבריטניה. מערכות הסקה ביתיות ונורות חשמל אפשרו לגדל צמחים גם בבתים של אזרחים ממעמד הביניים. בנוסף, מגוון מיני צמחים טרופיים החלו להיות מיובאים לאנגליה והתחילו טרנד חסר תקדים של קישוט הבית בצמחים. למעשה, גידול צמחים בבית הפך להיות סמל להצלחה בקרב מעמד הביניים הבריטי. בתוך הבית הצמחים נאלצו לגדול בתנאים של תאורה נמוכה ולכן אחד מצמחי הבית הראשונים היה המגינית הגבוהה (Aspidistra elatior) הידועה בעמידותה לתנאי גידול קשים, ומכאן גם שמה. בבריטניה עדיין מקובל לכנות אותה "צמח מברזל יצוק" על עמידותה.
